מנכ"ל ההתאחדות בפתיחת הכנס השנתי לבנייה ירוקה וערים חכמות: "חייבים להיות חלק מתפיסת עולם וממגמה גלובלית זו"
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון, בפתיחת הכנס השנתי לבנייה ירוקה וערים חכמות 2016 של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה אמר: "ראשית תרשו לי לפתוח את דבריי בהשתתפות בצער ובתנחומים למשפחות הנהרגים בהתמוטטות תקרות החניון ברמת החיל ואיחולי החלמה מהירה לפצועים.
אנחנו בהתאחדות בוני הארץ ובענף הבניה לא יכולים להיות סלחניים כלפי עבירות בטיחות בבניה ונמשיך לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להגביר ולהמשיך להטמיע את משמעת הבטיחות והאכיפה באתרי הבניה במדינת ישראל.
יחד עם זאת, ברצוני לציין כי דווקא במקרה חניון רמת החיל, כפי הנראה מדובר בכשל הנדסי חמור ולא בכשל ביצועי או בטיחותי, כשל הנדסי שהוביל לאירוע החמור. וטוב נעשה כולנו אם נמתין עם הערכות וניתוחים מקצועיים טרם התבררה סיבת הקריסה באופן סופי.
אני מבקש אחת ולתמיד לשבור סטיגמה או מוסכמה כי הקבלנים במדינת ישראל הם נגד הבניה הירוקה, לא כך. התאחדות בוני הארץ וחבריה מעורבים בנושא הבניה הירוקה מודעים לעובדה כי אנו חייבים להיות חלק מתפיסת עולם וממגמה גלובלית זו, ולו גם בשל דרישות הולכות ומתגברות בתחום זה בעיקר כאשר אנו בונים במרחבי רשויות פורום ה- 15.
קבלני ישראל אינם נגד תקני קיימות, אך אנו בהחלט חושבים שתהליך היישום והטמעה צריך להתנהל בשכל רב ובהדרגתיות תוך התאמת כלל המערכות הרגולטוריות והגופים הנדרשים להבטחת היישום, שלא יצא שכרנו בהפסדנו.
עד היום נבנו בישראל כ- 6,500 יח"ד שנבנו והוסמכו כירוקות לפי תקן 5281, מתוכם כ- 3,000 יח"ד בשנת 2014 בעיר יבנה ("יבנה הירוקה"), בשנה זו מדובר בכ- 10% מגמר הבניה הרוויה במדינת ישראל. לשם האבחנה בשנים 2013 ו- 2015 מדובר על כ- 1,100 יח"ד והערכתנו היא שמגמת הגידול צפויה להתרחב עם יישום החלטת רשויות פורום ה- 15 לחיוב בניה ירוקה, על כל הבניה הרוויה בתחומן.
לאורך כל גרסאות תקן 5281 והתקנים התרמיים, עמדת התאחדות בוני הארץ היתה כי יש לבחון את התועלות המוחשיות והפחות מוחשיות ולהעמידן אל מול עלויות צפויות מיישום התקנים במידה נרחבת. עמדה זו מקבלת משנה תוקף והגיון על רקע מצוקת הדיור ומחירי הדירות המאמירים במדינת ישראל.
תקן הבניה הירוקה – 5281, בהשוואה לחמשת התקנים המובילים בעולם, נותן את המשקל הגדול ביותר לפרק האנרגיה ופחות משקל לנושאים החשובים למדינה ולאזרחים, נושאים דוגמת: מיחזור, רווחה ובריאות הדייר.
לטעמנו יש להרחיב את ספקטרום הראיה והטיפול למעגל השני העוטף את התקנים והמאפשר את היישום של המדיניות הירוקה והקיימות.
הדוגמא הבולטת לכך היא: נושא מחזור חומרי בניה אל מול תחום המחצבות בישראל – מחזור פסולת בניין בקנה מידה נרחב יקטין את הצורך בחומרי חציבה חדשים מקומיים וכך גם הפיכת פסולת הבניה בישראל ממטרד המושלך לרשות הרבים, לחומר גלם למיחזור שבסופו של תהליך חוזר לענף הבניה והתשתיות.
מיזמים דוגמת מיזם "ארץ קיימת – תאגיד המיחזור לפסולת בנייה בישראל", הוא דוגמא ל WIN-WIN . מחד יש בו הגשמה של ערכי הבניה הירוקה והקיימות, ומאידך נותן כלים ליזמים ולבונים לניהול אופטימלי של פסולת הבניה וחסכון בעלויות הבניה. ככה בונים שיתוף פעולה ואיחוד כוחות למטרה ראויה.
אילו גופי המדינה והרשויות המקומיות היו פועלים לבניה ירוקה בפרויקטים הציבוריים אותם הם מקדמים, אני בטוח כי הסקטור הפרטי היה הולך בעקבותיהם כפי שקרה וקורה בעולם כולו.
לא ניתן להרחיב הטמעתו של תקן בניה ירוקה ולחייב פעולה על-פיו כאשר בכל מדינת ישראל פועלים מספר מצומצם של מכוני התעדה לצורך אישור להיתר ולטופס 4 (מכון התקנים ו- IQC , איזוטסט) וכאשר רק גורם אחד מוסמך לתת אישור תו תקן ירוק. אולי נכון שגם המועצה לבניה ירוקה תוסמך לתת אישור תו תקן ירוק.
אני רוצה לסיים את דברי בעניין מחסור הדירות במדינת ישראל.
על רקע החלטת הממשלה כי כלל שיווקי קרקעות המדינה יהיו בשיטת "מחיר למשתכן" (שיטה בה מרכיב העלויות הינו הנושא המרכזי), מתבקש כי המועצה לבניה ירוקה ויתר גופי "הקיימות" יחד עם ראשי הרשויות המקדמים בניה ירוקה בתחומן, היו מפעילים את מלוא כובד משקלם על מנת שהחלטה הגורפת תצומצם וחלק משיווקי המדינה יהיו שיווקי קרקע רגילים – שאינם בשיטת מחיר למשתכן, אך הדירות בהם יבנו על-פי עקרונות הבניה הירוקה. כך גם אנו מצפים כי אותם גורמים יתמכו בהגדלת הצפיפות ובעידוד פרויקטי התחדשות עירונית מתוך מטרה לשמירת קרקע פנויה ומרחבים פתוחים וירוקים לדורות הבאים".