העתירה נדחתה: חברת הבנייה שזכתה במכרז "מחיר למשתכן" תתחיל בבנייה - בוני הארץ : בוני הארץ
העתירה נדחתה: חברת הבנייה שזכתה במכרז "מחיר למשתכן" תתחיל בבנייה

ועדת המכרזים של רמ"י ומשרד הבינוי והשכון פסלה הצעה של חברת בנייה אחרת שהיתה זולה יותר, בשל פגמים בערבות הבנקאית שצורפה להצעה. החברה עתרה לביהמ"ש לעניינים מנהליים וטענה שמדובר בפגם טכני, אולם השופטת לא השתכנעה.

השופטת גאולה לוין מבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע דחתה עתירה שהגישה חברת הבנייה , שהצעתה נפסלה במכרז לבניית דירות בפרויקט "מחיר למשתכן" באילת. חברת הבנייה טענה כי הוועדה שגתה בכך שפסלה את הצעתה עקב פגם "טכני" בערבות בנקאית שצירפה, אולם השופטת סברה כי הוועדה פעלה באופן סביר.

מסלול "מחיר למשתכן" מתווה שיטת מכירה של קרקעות לפיה יזמים מתחרים על המחיר הסופי של דירה אותו ישלם הקונה – המשתכן. בשיטה זו הזוכה הוא מי שמציע את המחיר הסופי הנמוך ביותר לדירה על פי התנאים שנקבעו בחוזה, שתיבנה לפי המפרט בחוזה. למכרז שפורסם ב-2018 הוגשו שתי הצעות – אחת של העותרת ואחת של חברת הבנייה המשיבה בהליך. העותרת הציעה מחיר מ"ר דירתי בסך 6,814 שקל, ואילו השנייה הציעה מחיר מ"ר דירתי בסך 7,555 שקל.

ועדת המכרזים החליטה להקצות את המגרש לחברה השנייה לאחר שפסלה את הצעתה של העותרת, וקבעה כי "הערבות שהוגשה אינה לפי הנוסח הנדרש". בעקבות זאת הגישה החברה הראשונה, העותרת, את עתירתה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, באמצעות עוה"ד אילן בומבך ושמוליק ספיר. בין היתר, העותרת טענה כי ועדת המכרזים פעלה בחוסר סבירות ובאופן אוטומטי, בכך שלא בחנה את מהותו ומקורו של הפגם בכתב הערבות, ואף שגתה בכך שלא פנתה אליה כדי שתתקן את הפגם הטכני שבהצעתה. לטענת העותרת, היא צירפה בתום לב ובהיסח הדעת נוסח ערבות לביצוע החוזה במקום נוסח ערבות לקיום הצעה במכרז, אולם מדובר בפגם טכני ומינורי, כאשר הערבות במהותה היתה תקינה וכללה את התנאים המהותיים שנדרשו לקיום הצעתה, לרבות סכום הערבות ומשך התוקף הנדרש.

מנגד, רמ"י ומשרד השיכון, שיוצגו על ידי עו"ד שני כץ, והחברה השנייה שיוצגה על ידי עוה"ד משה אבקסיס, עו"ד חן לוי חגג, והלנה אפריאט – טענו כי הפגמים שנפלו בנוסח הערבות הם מהותיים, והערבות שונה בתכלית מהערבות שנדרשה במסמכי המכרז. כפועל יוצא מכך, טענו המשיבות, הערבות לא ניתנת למימוש, והעותרת יכולה להשתחרר מחבותה בקלות. החברה השנייה אף טענה בין היתר כי מדובר כבר ב"מעשה עשוי" – ההגרלה כבר הסתיימה, והיא השקיעה כספים ושילמה הוצאות פיתוח.

השופטת לוין הבהירה כי אמנם ניתן במקרים חריגים לשקול להכשיר הצעה למרות פגמים "קלים" בערבות, למשל השמטה מקרית או טעות סופר. במקרה זה השופטת שוכנעה שלא מדובר בטעות סופר, שיבושי הקלדה או "הבדלים קוסמטיים", אלא בשני מסמכים שונים לחלוטין – האחד הוא ערבות לקיום הצעה והשני הוא ערבות לביצוע חוזה – שהקשרם שונה ותכליתם שונה. השופטת הוסיפה בין היתר כי "אם הייתה ועדת המכרזים מקבלת את הצעתה של העותרת, היה בכך כדי לפגוע בשוויון בינה לבין משיבה 3, אשר דקדקה בתנאי המכרז והגישה כתב הערבות כנדרש, תוך הסתכנות בחילוט הערבות אם תיסוג מההצעה". בתוך כך, העותרת טענה כי התוצאה חמורה לאור האינטרס הציבורי שחייב את בחירת ההצעה הזולה ביותר במכרז במסלול "המחיר למשתכן" שמיועד להורדת מחירי הדיור בישראל.

אלא שהשופטת סברה שגם אם מנגד נמצאים אינטרסים כלכליים כבדים, הדבר אינו מצדיק סטייה מכללי היסוד של דיני המכרזים, והכשרת פגמים כה משמעותיים. לאור דחיית העתירה, העותרת חויבה לשלם לרמ"י ומשרד השיכון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל, וכן סכום זהה לחברה השנייה.

ב"כ העותרת: עו"ד אילן בומבך, עו"ד שמוליק ספיר
ב"כ המשיבים 1-2: עו"ד שני כ"ץ
ב"כ המשיבה 3: עו"ד משה אבקסיס, עו"ד חן לוי חגג, עו"ד הלנה אפריאט

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות