בג"צ מס' 26/73 - בוני הארץ : בוני הארץ
בג"צ מס' 26/73

בג"צ מס' 26/73

  אחים רויכמן (שומרון) בע"מ

נגד

1. ראש המועצה המקומית ראש-העין

2. המועצה המקומית ראש-העין

3. ועדת המכרזים שליד המועצה המקומית ראש-העין

4. חברה יליץ בע"מ

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[23.1.73, 30.1.73, 15.3.73, 9.4.73]

לפני הנשיא (אגרנט), והשופטים ברנזון, ויתקון

חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969 [סה"ח 570, ע' 218] – תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תש"ל-1970 [קה"ת 2609, ע' 2215. תקנות 2א (כפי שהוספה ב-תשל"א-1971 [קה"ת 2702, ע' 1170 (תוקנה ב-תשל"ג-1973 [קה"ת 2963, ע' 682])], 2.

מיני-רציו:

* משפט מינהלי – מכרזים – כשירות

העותרת קובלת על זכיית המשיבה מס' 4 במכרז. עיקר טענתה הוא בי בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969, סווגה המשיבה מס' 4 כקבלן לביצוע עבודות סלילת כבישים בהיקף של 500,000 ל"י בלבד לכל עבודה, ומשום כך אינה רשאית לבצע את העבודה הנדונה העולה בהיקפה על סכום זה. יושב-ראש ועדת המכרזים של המועצה המקומית הסביר, בתצהיר התשובה. שהעבודות הכלולות במכרז מתייחסות לשלושה אתרי בניה נפרדים ומרוחקים זה מזה.

בית-המשפט הגבוה לצדק פסק:

הקריטריון לפי תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תש"ל-1970, הוא האתר ולא המכרז, ובוחנים את העניין מבחינת ההרשאה לפי היקף העבודה בכל אתר ואתר לחוד.

פסקי-דין ישראליים שאוזכרו:נ

[1] בג"צ 433/72 – אלמי את מעתוק בע"מ נגד עירית ירושלים, ואח';

פד"י, כרך כז (1), ע' 51, 55.

הערות:ב

לכשירות המציע לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969, עיין בג"צ 514/72 מאיר מינסקי נגד עירית ירושלים ואח'; פד"י, כרך כז (1), ע' 788.

התנגדות לצו-על-תנאי מיום כ' בשבט תשל"ג (23.1.73), המכוון אל המשיבים מס' 1, 2, 3 והדורש מהם לבוא וליתן טעם, מדוע לא יבוטל, או יוצהר כבטל, החוזה מיום 28.12.72, שנערך ונחתם בין המשיבה מס' 2 ובין המשיבה מס' 4, והמתייחס לביצוע עבודות סלילת כבישים בראש-העין, שהינם חלק מן העבודות המפורטות במכרז מס' 17/72, שמועד הגשתו היה ביום 21.8.72; מדוע לא יימנע מן המשיבה מס' 4 וייאסר עליה ביצוע העבודות. נשוא החוזה; ומדוע לא ייחתם עם העותרת חוזה לביצוע העבודות, נשוא המכרז. ולא יימסר לה ביצוע העבודות, נשוא המכרז.

הצו-על-תנאי בוטל.

מנחם סגל – בשם העותרת; י' ברא"ז – בשם המשיבים מס' 1, 2, 3;

אמיר מרגלית – בשם המשיבה מס' 4

צו

השופט ברנזון:ו אחרי שמיעת טענות באי-כוח הצדדים החלטנו לדחות את העתירה ולבטל את הצו-על-תנאי וחייבנו את העותרת לשלם למשיבים מס' 1, 2 ו-3 הוצאות בסך 1,000 ל"י ואותו סכום למשיבה מס' 4. הטעם לכך הוא זה:נ

המשיבה השניה, המועצה המקומית ראש-העין, פירסמה מכרז לסלילת כבישים בשמונה רחובות שבתחום שיפוטה. הוגשו שלוש הצעות. הצעתה של המשיבה הרביעית (להלן –

המשיבה) בסך 924,930 ל"י היתה הזולה ביותר והיא זכתה במכרז. אחריה באה הצעת העותרת בסך 981,994.30 ל"י. עיקר טענתה של העותרת נגד זכיית המשיבה הוא, כי בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969, והתקנות שהותקנו על-פיו סווגה המשיבה כקבלן לביצוע עבודות סלילת כבישים בהיקף של 500,000 ל"י בלבד לכל עבודה, ומשום כך אינה רשאית לבצע את העודה הנדונה העולה בהיקפה עד סכום זה.

בתצהיר התשובה, שנעשה על-ידי יושב-ראש ועדת המכרזים של המועצה המקומית, הוסבר שאמנם המכרז היה אחד, אבל העבודות שנכללו בו מתייחסות לשלושה אתרי בניה נפרדים ומרוחקים זה מזה. עיון במפה שהוגשה מראה שאין זו אמירה בעלמא או סתם תירוץ להצדקת המעשה, אלא דברים כהווייתם.

הערך הכספי הכולל של העבודה הוקטן והועמד על סך 770,030 ל"י כדי להתאימו לגודל התקציב שעמד לרשות המועצה המקומית, והוא מתחלק בין שלושת אתרי הבניה כלהלן:ב

(1) אתר סלילה מס' 1 -.567,100 ל"י (2) אתר סלילה מס' 2 -.95,650 ל"י (3) אתר סלילה מס' 3 -.97,330 ל"י בתוספת עבודות על בסיס שכר לשעת עבודה -.9,950 ל"י ————- סך הכל -.770,030 ל"י

סיווגה של המשיבה לפי תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תש"ל-1970. לסלילת כבישים הוא 500,000 ל"י, ולפי תקנה 2א לתקנות הנ"ל, כפי שהותקנה בתיקון משנת תשל"א, נתאפשר לכל קבלן רישום תוספת של 25% על סיווגו המקורי. סכומים אלה מתייחסים לכל אתר בניה לחוד. יוצא איפוא, כי בעת הגשת הצעתה למכרז היתה המשיבה רשאית לבצע עבודה של סלילת כבישים באתר אחד עד לסך כולל של 625,000 ל"י, סכום שהוא יותר מן ההיקף הכספי הגבוה ביותר של העבודות בשלושת האתרים הנדונים.

לכאורה, לא עברה איפוא המשיבה על סיווגה. ברם, בא-כוח העותרת בדעה שזוהי גישה מלאכותית לומר שהעבודה הנדונה כאן מתחלקת לשלושה אתרים נפרדים, ויש בגישה זו משום סילוף תכלית החוק והסיווג הנעשה על-פיו, המבוסס על כושר הביצוע של הקבלן בכל ענף עבודה. לדעתו, המצב האמיתי הוא שיש לנו מכרז אחד, עבודה אחת המתבצעת על-פי חוזה עבודה אחד, ואחריות אחת של המבצע. לשאלת בית-המשפט הסכים בא-כוח העותרת שקבלן רשום יכול להשתתף בעת ובעונה אחת בכל מספר של מכרזים ולבצע עבודות בהיקף שהוא מורשה לו לפי החוק במספר בלתי-מוגבל של מקומות. הוא לא הסכים שלצורך זה אפשר לחלק מכרז אחד לאתרים שונים ולראות בכל אתר עבודה נפרדת. בכך מסתמך הוא בעיקר על לשון תקנה 2א לתקנות הנ"ל שזו לשונה:ו

"קבלן רשום רשאי לבצע באתר בניה אחד עבודות הנדסה בנאיות שנמסרו על-פי מכרז בהיקף כספי שאינו עולה ב-25% על סיווגו לפי תקנה 2" 1

והוא שם את הדגש על המילים "על-פי מכרז".

דא עקא שתקנה זו, וכמוה תקנה 2 הדנה בסיווגם של הקבלנים הרשומים, מתייחסות לסיווג ולביצוע עבודה לפי כל אתר ואתר ולא לפי מכרז, אשר מטבע הדברים יכול לכלול מספר עבודות באתרים שונים. המילים "על-פי מכרז", בתקנה 2א, באות רק לציין את האופן שבו נמסרות העבודות הנדונות, ולא את מהותן, או את אפשרות פיצול במקומות עבודה שונים.

האמת היא, כי התוצאה הזאת היא מוזרה. אם, כפי שנקבע ב-בג"צ 433/72, [1], בע' 55, אחת ממטרות הדרישה לביצוע עבודה על-פי מכרז היא להבטיח שהמציע הוא אדם שיש לו הכישורים הדרושים לביצוע העבודה, ובעקבות הרישום הוא מסווג לכושר ביצוע עד להיקף פלוני, הרי כשהוא מקבל על עצמו לבצע בעת ובעונה אחת מספר עבודות כאלה, הוא זקוק למעשה לכושר ביצוע שגדלו כגודל ההיקף הכללי של כל העבודות ביחד. כתוצאה מזה לכאורה מאבד הסיווג את חשיבותו המעשית ויעילותו האפקטיבית, ונמצא שבמידה רבה מושמת תכלית החוק לאל מצד שני, גם לא ייתכן להמעיט את הסיווג לגבי כל אתר בניה למטה מכושר הביצוע הממשי של קבלן רשום, שמא אין לו באותו זמן יותר מעבודה אחת כזאת. יהיה הדבר אשר יהיה, כאשר החוק ברור אין אנו יכולים להרהר אחר הגיונו ותכליתו ולא לפרשו כפשוטו, ביחוד כאשר פירוש אחר גם הוא מביא לתוצאה בלתי-מניחה את הדעת. אין בשום מקום בחוק איסור או הגבלה על ביצוע עבודות שונות במקומות שונים עבור אנשים שונים בעת ובעונה אחת, גם לא על ביצוע באותה עת עבודות באתרים שונים עבור אותו אדם. לפי התקנות הקריטריון הוא "האתר" ולא "המכרז", ובוחנים את העניין מבחינת ההרשאה לפי היקף העבודה בכל אתר ואתר לחוד. המשיבה עמדה במבחן זה ואין יסוד לפסול את זכייתה במכרז.

לבסוף, הערה ביחס להקטנת ההיקף הכללי של העבודה ל-770,030 ל"י. כמקובל במכרזים מסוג זה, תנאי מתנאיו הוא שהמהנדס, הממונה על העבודה מטעם בעל המכרז, רשאי לשנות את סעיפי העבודה, להגדילם או להפחיתם בשיעור שייראה לו, ובלבד שההיקף הכללי של העבודה לא יעלה או לא יירד ביותר מ-25%. מאחר והתקציב המיוחד של המועצה המקומית לעבודה זו הגיע לסך 830,000 ל"י בלבד, צימצם המהנדס את העבודה, בעיקר על-ידי ויתור בכמה מקומות על עשיית מדרכות, והעמידה על סך 770,030 ל"י. ביחד עם שכר המתכנן, הפיקוח ועבודות בלתי-נראות מראש, תישאר ההוצאה הכללית בגבול התקציב של המועצה המקומית. איננו רואים במעשה זה של המהנדס כל פסול. הדבר נעשה על-ידו על דעת המועצה המקומית לפי מחירי הפריטים השונים שבהצעת המשיבה, בלי משא-ומתן אתה וללא הורדת מחירים.

התוצאה היא כאמור בראשית פסק-הדין.

5129371 ניתן היום, ז' בניסן תשל"ג (9.4.1973).

שינוי גודל גופנים
ניגודיות