פסקדין: זוג רוכשים תבעו חברת בנייה, אך השופט קבע שהם אלה שהפרו את ההסכם

הרוכשים ביטלו הסכם לבניית בית, בטענה שהחברה עיכבה את היתרי הבנייה ואף ביקשה לגבות מחיר גבוה מזה שסוכם. אלא שהשופט דחה את גרסתם ושוכנע כי החברה היא שנפגעה כתוצאה מהתנהלותם.

השופט יהודה ליבליין מבימ"ש השלום באשדוד הכריע לאחרונה בתביעתם של בני זוג נגד חברת הבנייה, עמה התקשרו בהסכם לבניית בית ברמת הגולן. השופט דחה את גרסת התובעים, ולמעשה הורה לחברה להחזיר להם רק 40,000 שקל לאחר שהתובעים שילמו לה כ-113,500 שקל.

הצדדים חתמו על ההסכם ב-2013. כבר בשלבי התכנון, ההתקשרות עלתה על שרטון, וביוני 2014 התובעים שלחו לחברה הודעה על ביטול ההסכם. ב-2015, התובעים שיוצגו על עו"ד אבי הר-זהב, הגישו את תביעתם בה דרשו פיצויים על שכירות שנאלצו לשלם, עגמת נפש, וכן השבת מקדמה בסך 100,000 שקל ששילמו לחברה במעמד החתימה, ו- 13,50 שקל עבור סקיצה ראשונית. בין היתר, התובעים טענו כי מחיר העיסקה לא נרשם בהסכם במעמד החתימה, ומאוחר יותר הסכום שנרשם על סך כ-1,159,800 שקל, לא תאם את הסכמת הצדדים שלפיה המחיר יעמוד על מיליון שקלים כולל מע"מ. טענתם המרכזית של התובעים בעניין הפרת ההסכם, היתה כי החברה התרשלה בהוצאת היתר בנייה עבורם, ובכך עיכבה למעשה את הבנייה.

בנוסף, התובעים טענו בין היתר כי ההסכם נחתם תחת כפייה ולחץ בלתי הוגן מצד החברה. החברה-הנתבעת, שיוצגה על עו"ד ינון פריד, טענה כי התובעים ביקשו שינויים רבים מבלי שההביעו נכונות לשלם עבור שינויים אלה. טענתה המרכזית של החברה היתה כי מה שעומד מאחורי התביעה הוא רצונם של התובעים לבטל את ההסכם ממניעים כלכליים, שכן לאחר ההסכם הם מצאו בעל מקצוע שיבנה את ביתם ללא מע"מ.

בתוך כך החברה אף טענה כי גם אם ייקבע שהתובעים זכאים להחזר סכום כלשהו, הרי שיש לקזז אותו מסכום הפיצוי המוסכם בגין הפרת הסכם על ידי התובעים. ואכן, השופט ליבליין קיבל את עמדת החברה. בין היתר, השופט דחה את טענת התובעים בדבר לחץ וציין כי לא ניתן כלל להבין מהו אותו "לחץ בלתי הוגן" שהופעל עליהם. כמו כן, השופט לא שוכנע שבמעמד החתימה מחיר העיסקה לא היה רשום בהסכם. בהקשר זה השופט התרשם שקשה להאמין שהתובעים קיבלו הסכם ריק ממחיר ועברו על כך בשתיקה.

בנוגע לעיכוב ההיתרים, השופט שוכנע כי התובעים הם אלה שהובילו לעיכוב בהוצאתם. השופט אף זקף לחובתם של התובעים את העובדה שלא זימנו לעדות את האדריכלית שטיפלה בנושא או את מפקח הבנייה. בהמשך קבע השופט כי "צודקת החברה, כי דווקא התנהגותם של בני הזוג בעניין זה היא שחתרה תחת תוכן ההסכם, שכן בקשתם להוציא נתחים מן ההסכם, וביצוע חלק מהעבודות באמצעות בעלי מקצוע אחרים (הגג, עבודות הגבס והמטבח) משנה באופן מהותי את העסקה, מרכישת בית 'עד מפתח', לרכישה של מעטפת בלבד".

לפיכך השופט קבע כי התובעים הם שהפרו את ההסכם בכך שביטלו אותו באופן חד צדדי, ולמעשה "ביקשו להסתלק מן העסקה בשל מה שנחזה על ידם כחוסר כדאיות כלכלית". בסיכומו של דבר נקבע כי החברה תשיב לתובעים את הסכום שקיבלה על בסיס ההסכם (113,500 שקל), אך התובעים ישלמו לחברה את "השווי של מה שקיבלו" –73,500 שקל עבור עלות תכנון אדריכלי ועלות שכרו של סוכן מכירות. בהתאם לכך החברה נדרשה להשיב לתובעים 40,000 שקל.

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

ב"כ התובעים: עו"ד אבי הר-זהב

ב"כ הנתבעים: עו"ד ינון פריד

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות