סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ: "מובילים שינוי תפיסה עמוק בתחום הבטיחות בעבודה"

בחודש מאי האחרון קיימה ועדת הבטיחות של התאחדות בוני הארץ מפגש ייחודי עם חבר הכנסת אייל בן ראובן, שהינו חבר בצוות המיוחד לנושא מניעת התאונות בענף הבנייה שהקים יו"ר וועדת העבודה בכנסת, ח"כ אלי אלאלוף. בן ראובן קיים בשנה האחרונה סדרה ארוכה של פגישות עם מומחים מכל קצוות הקשת בתחום הבטיחות בעבודה בענף שלנו, ואף השתתף בסיור שבו הובלנו הצגת כלים לשיפור הבטיחות בעבודה באתרים. זו הזדמנות להודות לבן ראובן על כך שהחליט להקדיש ממרצו וזמנו כדי לקדם את העשייה למען בטיחות העבודה בענף ובמיוחד אנו מודים לו על כך שהוא דואג להביא את תפיסת העולם של ההתאחדות ואת קולה לדיונים רבים בתחום זה, בכנסת ובממשלה.

הצוות שאני מובילה בהתאחדות בתחום מניעת התאונות בענף, שבו חברים, בין השאר, יו"ר אגף טכני שלנו, אינג' נתן חילו ונציגה נוספת של האגף, אינג' חמוטל בן יעקב יחד עם מנהל אגף כוח אדם, יצחק גורביץ, הציגו לח"כ בן ראובן שורה של צרכים ותקנות שיש לשנות בענף. תחילה הצגנו לו סיכום של היקף התאונות בהשוואה לזינוק בהיקף הבנייה (כפי שניתן לראות בגרף המוצג כאן), שמצביע על העובדה החשובה שהיקף התאונות נותר נמוך מאוד למרות הכפלת מספר העובדים והזינוק בהיקפי הבנייה בישראל בשנים האחרונות. עובדה שלא באה לביטוי בדיונים בכנסת עד כה וח"כ בן ראובן מסר כי כבר בשלב זה, משרד הבינוי והשיכון החל להתייחס אליהם.

יחד עם הנתונים הצגנו לח"כ בן ראובן שורה של כלים שלדעתנו יש להחיל בענף כדי למנוע תאונות. אחד האבסורדים בולטים באופן שבו בחר מי שאמון על הבטיחות בעבודה בישראל – שר העבודה והרווחה חיים כץ, לפעול, היא העובדה שתהליך הטלת העיצומים שהחל כבר בינואר, לא הפיק שום תוצאה חיובית. למעשה, לאחר שכבר הוטלו עיצומים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים על חברות בנייה וקבלנים, לא ראינו ירידה דרמטית בהיקף הפגיעה בעובדים. יתרה מכך, ההחלטה להטיל עיצומים היא על בסיס דני עבודה שאין להם קשר לבטיחות. כך למשל, ניתן לדרוש הקלה בעיצומים לאחר מינוי חשב שכר מוסמך בחברה. האם מישהו באמת חושב שמינוי חשב שכר ימנע תאונות?

הבהרנו לח"כ בן ראובן, כי רק ביסוס של קנסות פקודות הבטיחות יאפשר תרומה כלשהי של העיצומים לשיפור הבטיחות. כרגע הפקחים ששלח כץ מתעלמים מסעיפים מרכזיים בפקודות הבטיחות. הנה למשל – הטלת עיצום על בסיס סעיף 212 בפקודות מגדיר מראש את אחריות העובד למעשיו, לצד האחריות של הקבלן באתר. סעיף חשוב נוסף שממנו מתעלמים במשרד העבודה הוא סעיף 204 שקובע שכאשר עובד קיבל ציוד בטיחות והחליט על דעת עצמו לא לעשות בו שימוש, הוא ייקנס.

בהמשך המפגש הצגנו לחבר הכנסת תוכנית למבנה המשפטי אפקטיבי של ניהול המלחמה בעבירות בטיחות. בבסיס התפיסה שהצגנו, יהיה על המדינה להכיר בכך שיש להטיל קנסות על פי פקודות הבטיחות ולכלול בהם קנס של מנהלי של עד 3,000 שקל לעבירה לעובד.

כמו כן, הצגנו לו תוכנית שעליה עובדת ההתאחדות מול משרדי הממשלה השונים להכשרה בבטיחות עבודה כתנאי להעסקה של עובדים זרים ועובדים מהרשות הפלשתינאית. דווקא בתחום זה, נוהג בחוכמה משרד העבודה והוא הצטרף ליוזמה שלנו יחד עם משרד הבינוי והשיכון. אנו נמצאים כיום בשלב מתקדם של קביעת התכנים של התוכנית.

אחד מנושאים החשובים שהצגנו לח"כ בן ראובן היה הצורך בהבטחת היכולת של מערך האכיפה לבצע הפחתת קנסות בהתאם לשיפור אמיתי באתרים. כלומר, להפחית קנס כאשר מוכחת בזמן מוגדר מראש הטמעה של דרישות של הפקחים. תמרוץ כזה, כך אנו מאמינים, ינתן אפקט הרבה יותר משמעותי מעצם הטלת קנס ללא התמרוץ. כמו כן, דנו עימו בדרישת אגף התשתיות והבניה החוזית להחיל חובה על כלל מזמיני העבודה הציבוריים, לכלול סעיף השקעות חובה בבטיחות בכל מכרז, שיתומחר ויתוקצב בהתאם מראש, כך שעל נושא זה לא יתחרו כלל הקבלנים במכרזים.

לאחרונה נרשמה התקדמות בהנעת הענף למעבר לפיגומים בתקן אירופי. מסרנו לבן ראובן את התוכנית שלנו לפרסם קול קורא של ההתאחדות לקבלת הצעות מחיר ממתחרים חדשים שיש להכניס לתחום הזה. בסיום הפגישה מסר לנו בן ראובן את התרשמותו לטובה מהדברים והבטיח להמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם ההתאחדות כדי להבטיח את המשך המאבק להפחתת התאונות באתרי הבנייה.

 

לקריאת הטור המלא של עו"ד ורד צרפתי זבולון ב- Jerusalem Post לחץ כאן

שינוי גודל גופנים
ניגודיות