קריסת פיגום: כ-700 אלף ש' לפועל שנפצע באורח קשה

מאת: עו"ד שרית חרל"פ | תאריך פרסום : 20/06/2018

הפועל עבד מטעם קבלן משנה ללא נוכחות מנהל עבודה. הקבלנית הראשית טענה שהיא אסרה עליהם לעבוד בשבת אך ביהמ"ש הבהיר לה כי האחריות להטמעת הוראותיה מוטלת עליה.

השופט יחזקאל קינר מבית המשפט המחוזי בלוד פסק לאחרונה פיצויים של כ-700 אלף שקל לפועל בניין שנפצע באורח קשה עקב קריסת פיגום באתר בנייה. האחריות המלאה אמנם הוטלה על הקבלנית הראשית, אך  מאחר שקבלן המשנה והמעסיק הישיר של הפועל לא התגונן מפני הודעת צד שלישי שהגישה נגדו, הוא ישיב לה את הפיצויים שתשלם לפועל.

צעיר פלסטיני הועסק ב-2010 על ידי קבלן משנה בפרויקט בנייה. התאונה אירעה ביום שבת, כאשר הפיגום עליו עמד קרס, ככל הנראה מעודף משקל של אבני חיפוי שהועמסו עליו. הצעיר אושפז במשך כ-3 שבועות בבית החולים ומשם הועבר לבית חולים שיקומי – שם שהה במשך כחצי שנה. בעקבות המקרה הוא נותר עם 27.3% נכות אורתופדית עקב פגיעה בעמוד השדרה. בסוף 2011 הגיש הצעיר תביעת פיצויים נגד החברה לה שייך הפרויקט והקבלנית הראשית.

בין היתר נטען בתביעה כי הנתבעות לא דאגו לתקינות הפיגום ולא הנחו את העובדים שלא להעמיס עליו משקל גבוה. עוד נטען כי לא נכח במקום מנהל עבודה ולא היה פיקוח על העבודות. מנגד שתי הנתבעות כפרו באחריותן למקרה. הטענה המרכזית הייתה כי העובד הפר את האיסור שלהן לעבוד בשבת וללא נוכחות של מנהל עבודה.

לחילופין החברה לה שייך הפרויקט טענה כי הקבלנית הראשית היא זו שאחראית לקיום הוראות הבטיחות באתר. הקבלנית הראשית טענה בהקשר זה שמילאה את כל חובותיה והגישה הודעת צד שלישי נגד המעסיק הישיר של התובע – קבלן המשנה – בטענה כי אם הייתה כאן רשלנות, היא מונחת לפתחו.

מי אמור לדאוג לבטיחות העובדים?

השופט קינר פטר תחילה את החברה לה שייך הפרויקט מאחריות לתאונה וקבע כי זו מוטלת על הקבלנית הראשית. השופט קבע כי הקבלנית הראשית התרשלה בכמה מובנים, ביניהם העובדה שלא וידאה כי קבלן המשנה ופועליו הכירו את הוראות הבטיחות, ובכך שאפשרה לעבוד באתר ללא אחראי נוכח.

השופט אמנם קיבל את הטענה שהקבלנית הראשית אסרה לעבוד בשבת אלא שהיא לא הוכיחה שהדבר היה ידוע לקבלן ולעובדיו. בנוסף נפסק כי הקבלנית הראשית התרשלה אף בכל הנוגע לתחזוקת הפיגומים. השופט ציין כי לו הקבלנית הראשית שמבינים אותן ובודקת את תקינות הפיגומים מעת לעת – רוב הסיכויים שהתאונה הייתה נמנעת.

בסוף פרק האחריות השופט הבהיר כי אינו מתכוון לייחס לתובע אשם תורם. השופט הזכיר כי התובע לא היה עובד מנוסה וציית להנחיות המעסיק, שאיים לפטרו אם לא יעבוד.

באשר לנזקי התובע, לאחר בחינתם פסק לו השופט פיצוי כולל של 683,750 שקלים על הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות. עם זאת, מאחר שהוא לא מיצה את זכויותיו בביטוח לאומי, הקבלנית הראשית הונחתה להשאיר אצלה 346,500 שקלים עד שתביעתו במוסד תוכרע. אם התביעה תידחה או ייפסקו לטובתו תגמולים נמוכים, הקבלנית הראשית תעביר לו את כל הסכום או ההפרש בהתאמה.

לבסוף, ומאחר שקבלן המשנה לא התגונן מפני הודעת הצד השלישי, הוא חויב להחזיר לקבלנית הראשית את הפיצויים שתשלם לתובע בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל. נכון לעכשיו התובע יקבל 337,250 שקלים בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום.

ב"כ התובע: עו"ד מירון קין

ב"כ הנתבעות: שהם סלומון, עורך דין נזיקין

עו"ד שרית חרל"פ עוסק/ת ב- נזיקין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות