/
פנטהאוז בפרויקט נמסר באיחור – החברה תפצה בכ-300 אלף שקל

מאת: עו"ד שלדון שורר | תאריך פרסום : 05/06/2018

הרוכשים קיבלו את הדירה באיחור של 10 חודשים מהמועד שנקבע בחוזה. החברה טענה כי היא פטורה מפיצוי בהתאם להסכם שנחתם עמם אחרי שדרשו ממנה לבצע שינויים, אלא שבית המשפט קבע כי הפטור אינו חוקי.

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה על איחור במסירת פנטהאוז בפרויקט שבתל-אביב, שנרכש במרץ 2012 מיזמית הבנייה. החברה טענה כי לאחר שהרוכשים ביקשו לבצע בדירה שינויים היא החתימה אותם על הסכם שפוטר אותה מתשלום פיצויים על איחור. אלא שהשופטת הבכירה דורית קוברסקי קבעה כי הפטור הזה נוגד את חוק המכר, ופסקה לרוכשים פיצויים של 290 אלף שקל על 10 חודשי איחור.

מועד המסירה של הדירה נקבע לאוקטובר 2014 אך בפועל הרוכשים קיבלו את המפתחות באוגוסט 2015. את התביעה הם הגישו לאחר שהחברה סירבה לשלם להם פיצויים על האיחור על פי חוק המכר. הרוכשים טענו כי החברה הפרה את החוזה עימם כאשר סירבה לשלם להם פיצויים והאשימה אותם באיחור.

לפי גרסתם, החברה הייתה צריכה להודיע להם שהשינויים יגררו דחייה משמעותית במסירת הדירה, ומכל מקום, מחוות דעתו של המהנדס שלהם ניתן ללמוד כי העבודות שביקשו – שכללו שינוי מיקומי חשמל ואינסטלציה – לא היו אמורות לגרום לתוספת עבודה או עיכוב כלשהו, מאחר שבשלב שביקשו אותם עדיין לא הותקנו התשתיות.

מנגד, טענה החברה כי החוזה התיר לה עיכוב מסוים מלכתחילה וכי עם בקשת השינויים, במרץ 2013,  חתמו הרוכשים על הסכם נוסף שבו נכתב במפורש כי ייתכן עיכוב מצטבר במסירה של עד 34 שבועות. צירוף תקופות העיכוב המותרות, לשיטתה, מובילה למסקנה כי הייתה רשאית למסור את הדירה לתובעים עד סוף אוגוסט 2015 מבלי שהדבר ייחשב כהפרת חוזה או יחייב אותה בפיצוי.

הסעיף מבוטל

אך השופטת הבכירה קוברסקי מצאה שסעיף הפטור שהוכנס ל"הסכם השינויים" אפשר להחברה לאחר במסירה מעבר לתקופת האיחור שקובע חוק המכר (60 ימים) גם ללא קשר לביצוע העבודות. השופטת סברה כי פטור זה מנוגד להוראות של חוק המכר, שמאפשרות לחרוג בהסכמה מתקופת האיחור הנקובה בו רק כשיש קשר בין השינויים המבוקשים לבין העיכוב במסירה. משכך השופטת קבעה כי סעיף זה בהסכם בטל.

בהמשך השופטת בחנה האם אכן היה קשר בין השינויים שהתבצעו בדירה לבין העיכוב המשמעותי, ומצאה שהתשובה לכך שלילית. בעניין זה השופטת מתחה ביקורת על חוות דעתו של המהנדס שהעיד מטעם החברה, וציינה כי הוא לא הציג יומני עבודה או דוחות פיקוח רלבנטיים להוכחת התנהלות תקינה בביצוע העבודות מצד החברה.

משכך נקבע כי החברה תצטרך לפצות את הרוכשים על האיחור. לגבי סכום הפיצוי, השופטת קיבלה את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, שהעריך כי בתקופת האיחור הם הוציאו שכר דירה חודשי של כ-20 אלף שקל.

בהתאם לתחשיב הפיצויים שקובע חוק המכר (הכפלה של 1.5 עבור 8 חודשי האיחור הראשונים והכפלה של 1.25 על החודשיים הנוספים), חויבה החברה בפיצויים של 290 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה, וכן בכיסוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 18 אלף שקל.

ב"כ התובעים: עו"ד אנגלרד

ב"כ הנתבעת: עו"ד דקל

עו"ד שלדון שורר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות