פסקדין: מוכר שהתמהמה עם העברת הזכויות ישלם מאות אלפי שקלים

מאת: עו"ד ענר דסקלו | תאריך פרסום : 10/05/2018

עסקה לרכישת משרדים באילת הסתיימה בסכסוך משפטי מורכב שבתומו הרוכשת זכתה בפיצוי גבוה על הפסד דמי שכירות עקב עיכוב משמעותי ברישום בטאבו, בנוסף לפיצוי המוסכם על הפרת הסכם המכר.

ב-2008 רכשה חברה משרדים בבניין בעיר. השופט יוסי טופף מבית משפט השלום באילת קיבל לאחרונה את תביעתה נגד המוכר ופסק לה פיצויים של כ-281 אלף שקל עקב הפרת חוזה המכר ואבדן הכנסות מדמי שכירות.

החברה רכשה בינואר 2008 זכויות חכירה והחזקה בשישה משרדים בבניין. מאחר ששני משרדים היו בעייתיים מבחינת הזכויות, נחתם לגביהם הסכם נפרד שבמסגרתו חתם המוכר על כתב התחייבות להסדרת הרישום של החברה בטאבו בתוך 5 שנים.

אלא שבפועל המוכר לא הסדיר את העניין וב-2013 בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל תביעה שהגישה נגדו החברה והורה על אכיפת ההסכם ומימוש העסקה. בהתאם לכך, ב-2014 חתמו הצדדים על הסכמים נוספים שנועדו להביא להשלמת מכירת הזכויות בשני המשרדים ובמסגרתם התחייב המוכר להשלים את הרישום בטאבו ב"זמן סביר".

לאחר עיכוב של כשנה בהשלמת הרישום הגישה החברה תביעה נוספת. הפעם היא דרשה פיצוי על אובדן הכנסות והפרת הסכם, כן לטענתה המוכר סחב אותה שנים מבלי לקיים את התחייבויות וגרם לה להפסד של דמי שכירות.

מנגד טען המוכר כי העברת הזכויות הייתה תלויה ברישום הבניין כבית משותף – תהליך שהוא לא יכול היה לשלוט עליו. זאת גם הסיבה שבהסכמים החדשים מ-2014 נכתב שיבצע את העברת הזכויות תוך "זמן סביר" מבלי לנקוב במועד מדויק. המוכר הוסיף שהוא נעזר בעורכי דין ואנשי מקצוע אחרים לצורך השלמת הפרוצדורות.

"בלתי סביר לחלוטין"

אלא שהשופט טופף הבהיר כי "אין בכך לפטור אותו מהשלמת ביצוע התחייבותו בפרק זמן סביר. בעיקר נכון הדבר כי לא הוצגה כל עשיה לשם קידום הדבר". בהקשר זה השופט אף ציין כי עדות הנתבע עשתה רושם של "שאננות ואזלת יד" בכל הקשור להתחייבותיו.

"נכון למסירת עדותו של הנתבע, במאי 2016, הנתבע לא מילא אחר התחייבותו ולא הסדיר רישום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין, דבר שמנע העברת רישום הזכויות ע"ש התובעת, וכל זאת על אף שההסכמים נחתמו כאמור בינואר 2008", כתב השופט.

לאחר ניתוח מעמיק השופט הגיע למסקנה שמכירת הזכויות ורישום שני המשרדים בוצעו כ-23 חודשים לאחר שהסתיימה תקופת ההתחייבות הראשונית (5 שנים). לטעמו, למרות טענות הנתבע בפועל לא הייתה הצדקה לעיכוב במימוש ההתחייבות והעברת הזכויות במשרדים, ולכן התובעת זכאית לקבל פיצוי לכיסוי אבדן הכנסות.

על כן השופט קבע כי התובעת, כמי שזכתה באכיפת הסכם ההתחייבות, לאחר שביהמ"ש קבע כי לא הייתה הצדקה לעיכוב מימושו ומכירת המשרדים, זכאית לקבל פיצוי לכיסוי אבדן הכנסותיה.

בנוסף נקבע כי הנתבע חייב בפיצוי מוסכם (10% מסכום התמורה) בגין הפרת חוזה. "פרק הזמן שלקח לנתבע להשלים את הסדרת רישום הזכויות, גם אם נתקל בקשיים, הינו בלתי סביר לחלוטין, מבלי שהוצג לכך כל הסבר, ובכך הפר הפרה יסודית את ההסכמים עליהם חתם עם התובעת", כתב השופט.

עם זאת, השופט חייב את החברה לשלם לנתבע החזרי דמי חכירה ששילם לרשות מקרקעי ישראל – בסך של כ-18,000 שקל.

בסופו של דבר יצא שהנתבע יפצה את התובעת בכ-281 אלף שקל, ויישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 12,000 שקל.

ב"כ התובעת: עורך דין מקרקעין משה קריספין

ב"כ הנתבע: עו"ד עודד תיק

עו"ד ענר דסקלו עוסק/ת ב- דיני מקרקעין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

 

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות