פסקדין: בוטלה החלטה לקצץ שליש מהדירות בפרויקט של חברת בנייה ברמת גן - בוני הארץ : בוני הארץ
פסקדין: בוטלה החלטה לקצץ שליש מהדירות בפרויקט של חברת בנייה ברמת גן

מאת: עו"ד אילה סגל גבסי | תאריך פרסום : 07/10/2019

בית המשפט קבע כי השינוי הדרמטי בתוכנית שאושרה בשכונת הגפן לא הוסבר ולא נומק חרף ההשלכות הכלכליות המשמעותיות.

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל לאחרונה עתירה של שתי יזמיות הבנייה , וביטל את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב להפחית שליש ממספר הדירות שאושר להן לבנות בפרויקט בשכונת הגפן ברמת גן. השופטת אסתר נחליאלי חיאט קבעה כי הוועדה – שזמן קצר קודם לכן אישרה את התוכנית שהוגשה לה – לא נימקה כראוי את השינוי הדרמטי ולא לקחה בחשבון את ההשלכות הכלכליות על העותרות. התוצאה היא שהוועדה תצטרך לקבל החלטה חדשה לאחר שתשקול בכובד ראש את כל הסוגיות הרלוונטיות. חברות הבנייה רכשו בעשור הקודם את המתחם שבעבר פעל בו בית חולים "רמת מרפא". ב-2016 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית לבניית בניין מגורים עם 88 יחידות דיור.

אלא שהתוכנית נתקלה בהתנגדויות מצד עיריית רמת גן, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ותושבים המתגוררים באזור, ובעקבות זאת הודיעה הוועדה המחוזית על שינוי היתר הבנייה. ההבדלים העיקריים היו הפחתת מספר יחידות הדיור ל-60, וכריכת היתר הבנייה בביצוע שימור למבנה בית החולים ופיתוח השטח הציבורי הצמוד. בעתירה שהגישו על כך היזמיות הן התקוממו על ההפחתה הניכרת ביחידות הדיור שניתנה לטענתן בחוסר סמכות, בשרירותיות וללא נימוק, והפכה את הפרויקט לבלתי אפשרי כלכלית. הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן והמועצה לשימור אתרים טענו מנגד כי בית המשפט לא אמור להתערב בהחלטה מקצועית שנתונה לשיקול הדעת של מוסדות התכנון.

אלא שהשופטת אסתר נחליאלי חיאט קבעה שבמקרה הנוכחי אין מנוס מביטול ההחלטה, שניתנה ללא נימוקים רציניים על אף השינוי הדרמטי בהיתר.

"… הגעתי למסקנה כי הרשות לא מילאה את חובת ההנמקה, ואני מוטרדת מהאופן בו הוחלט על ההפחתה עד כי נדמה שהמספר שנבחר הוא מספר אקראי, ולא נחה דעתי מ'הקלות' היתרה ומהעדר ההסבר על הפחתה כה מהותית במספר יחידות הדיור…", כתבה.

השופטת ציינה כי האופן שבו נלקחה ההחלטה לא מאפשר למתוח עליה ביקורת או להבין אילו שיקולים עמדו מאחוריה, כאשר צפיפות, הטעם היחיד שהופיע בה, אינו מתיישב עם העובדה שאושרה באזור בנייה של אלפי יחידות דיור. השופטת קבעה כי היעדרה של הנמקה במקרה הזה פוגם בחוקיות ההחלטה ובתקינות של ההליך המנהלי. עוד ציינה השופטת כי כריכת ההיתר עם פרויקט השימור אמנם ביטאה את הסכמת היזמיות לעשות זאת, אלא שאי אפשר היה לנתק את הסכמתן מהצפי לכמות דירות מסוימת. כלומר, הוועדה החליטה על הוספת התנאי של שימור ופיתוח הכרוך בעלויות לא מבוטלות מבלי להתחשב בפגיעה באינטרסים הכלכליים של היזמיות נוכח הפחתת מספר הדירות.

"חשוב לציין כי שיקול כלכלי בנסיבות הוא שיקול לגיטימי והוא נדבך חשוב לתוצאה אליה מגיעים הגורמים המקצועיים בפן התכנוני…", נכתב. "… יש קורלציה מובהקת בין כמות הדירות בבניין לבין ההסכמה לדאוג לשימור ולפיתוח לטובת האינטרס הציבורי ועל כן יש לבחון את שתי ההתחייבויות על רקע זה לרבות בחינת הפן הכלכלי".

לפיכך, העתירה התקבלה. השופטת הורתה על החזרת הדיון בתוכנית לוועדה, שחויבה לבחון את היתכנות ביצוע פרויקט המגורים לצד השימור ולנמק את החלטתה באופן שיאפשר למתוח עליה ביקורת שיפוטית.

הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית ומועצת השימור חויבו בהוצאות משפט של 15,000 שקל.

ב"כ העותרות: משרד עורכי דין וקסלר ברגמן ושות', משרד עורכי דין המבורגר עברון ושות'
ב"כ המשיבות: פרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי (בשם הוועדה המחוזית), עו"ד ל. עמידור ושות' (בשם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן)
עו"ד אילה סגל גבסי עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות